אני מספר סיפורים.

הרבה מאוד שנים לא ידעתי את זה, למרות שאת הסיפור הראשון שלי סיפרתי בכתה א'.

אחרי הצבא טיילתי באופנוע באפריקה וגם זה חתיכת סיפור.

למדתי משפטים באנגליה, עשיתי סטאז' בתל-אביב, עברתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין וקיבלתי רישיון עריכת דין.

עבדתי כעו"ד במשך שנה וחצי עד שהבנתי שאני לא נהנה ואפילו סובל ומה שאני רוצה לעשות בחיים קשור דווקא לדברים שאהבתי כילד: טבע, אינדיאנים, סוסים, נופים, מסעות והרפתקאות, מפגשים עם אנשים.

עזבתי את המשרד ויצאתי למסע של חודש ימים על סוס ממושב אביחיל לרמת הגולן בלי מפה ובלי תוכנית.

אחרי כן הכרתי את עופר ישראלי והייתי בקורס מדריכי ההשרדות הראשון של "שומרי הגן". אחרי הקורס רציתי לבדוק אם זה עובד אז עברתי לגור לבדי באוהל בכרמל למשך שישה חודשים שבהם ניסיתי לחיות מהטבע.

פרסמתי ספר בשם "שבילים" אודות החוויה.

פתחתי את קבוצת הילדים הראשונה של "שומרי הגן" בכרם מהר"ל וזה היה שם, במהלך העבודה ביער עם ילדים שגיליתי שבעצם מה שאני עושה זה לספר סיפורים.

(אני מספר את הסיפור בערב מספרי סיפורים ביוטיוב כאן).

כל מה שאני עושה זה בשביל למצוא, להמציא ולספר. החיים שלי הם חומר גלם ומגרש אימונים לסיפורים שאני מספר ואיך שאני מספר אותם.

זה אולי קצת קשה להבין אבל אני מספר את הסיפורים מבפנים, לובש אותם כמו בגד, לא מביט בהם מהצד ומספר אותם מבחוץ.

 

עברו מאז עשרים שנה. 

הספקתי להיות גם מאלף סוסים וללמד תקשורת ואילוף סוסים ועשיתי קורס מורי דרך.

היום אני מורה דרך שמספר סיפורים. מכניס לתוך הסיפורים שלי את כל העוצמה שחוויתי בחיים, כמו זמר שמכניס לשירים ולקול שלו את הכל.

ועכשיו אני איש משפחה עם בת-זוג ושתי בנות, חי חיים רגילים לגמרי ומנסה לעכל את כל מה שעברתי, למצוא תשובה לשאלות ולחיות עם עצמי בשלום, אולי קצת כמו סאם גמג'י בסרט "שר הטבעות", איך אחרי כל ההרפתקאות והמראות שעבר הוא אמור לחיות עם אשה ולגדל ילדים בבית וללכת לעבוד וכל יום לחזור לישון בבית, להחליף חיתולים, לנסוע להורים של רוזי קוטון אשתו האהובה ולהסתדר עם פרנסה ושכנים...

 

אז אני לוקח אנשים לטיולים ומספר להם את הסיפורים על האנשים והמקומות והדברים שקרו וקורים שם.

 

יש לי אשה אחת 

שתי בנות 

והמון סיפורים